ניתוחי קטרקט

מהו קטרקט?

קטרקט (Cataract) נקרא בעברית ירוֹד. הקטרקט הוא מצב שבו העדשה שבתוך העין משתנה ומפסיקה בהדרגה להיות שקופה, ובכך נפגעת הראיה.

האם זו בעיה נפוצה?

קטרקט הוא אחת הסיבות העיקריות לירידה בראייה בעולם. כ 20 עד 30 מליון אנשים בעולם עיוורים כתוצאה מקטרקט, כמחצית מכלל העוורים בעולם.

מהם סימני הקטרקט?

הסימן השכיח ביותר הוא ירידה הדרגתית בראייה, ראייה מטושטשת. כרגיל, השינוי נמשך חודשים ושנים, ומתבטא בהדרגה. סימן נוסף, שכיח פחות, הוא שינוי במספר המשקפיים. אדם שהרכיב את אותם משקפיים לאורך שנים צריך פתאום להחליף אותם. לעתים השינוי גורם לאדם להעדיף להיות ללא משקפיים, או להתחיל פתאום לקרוא ללא משקפיים. סימנים אחרים הם סינוור (באור יום חזק או למשל בנהיגה מול אורות בלילה) וראיה כפולה.
כמעט תמיד, השינויים מופיעים בהדרגה. למרות זאת, לפעמים הבעיה מתבטאת בבת אחת, למשל כשעין אחת ממשיכה לראות טוב, והאדם מגלה פתאום שהעין השנייה אינה כשהייתה.

מתי מופיע הקטרקט?

קטרקט יכול להופיע בכל גיל, ולעתים מתגלה אפילו בלידה. עם זאת, שכיחות הקטרקט נמוכה מאד בקרב אנשים צעירים, ומתחילה לטפס רק בשנות השישים לחיים.

למה מופיע קטרקט?

הסיבה העיקרית להתפתחות קטרקט היא הגיל. העדשה נעשית שקופה פחות ופחות עם השנים, ובשלב מסויים העכירות מביאה לירידה בראיה. שכיחות הקטרקט עולה ככל שהאדם מבוגר יותר.
חשיפה מתמשכת לאורך שנים לקרני שמש (כנראה בעיקר לאור אולטרא סגול), גורמת להתפתחות מהירה יותר של הקטרקט. יש תפקיד גם למחלות שונות, כמו סוכרת, לשימוש בסטרואידים לאורך זמן (שנה ויותר), לפגיעה בעין, לדלקות בתוך העין ולגורמים נוספים.

איך מטפלים בקטרקט?

לצערנו אי אפשר לרפא קטרקט באמצעות תרופות. הטיפול בקטרקט הוא בניתוח. ניתוח קטרקט הוא הניתוח הנפוץ ביותר. בישראל מבוצעים כ 50,000 ניתוחים בשנה, בארצות הברית המספר הוא כ 2.5 מיליון ניתוחים בשנה.

איך מתבצע הניתוח?

ניתוח הקטרקט התפתח והשתנה מאד בעשורים האחרונים. צורת הניתוח השתנתה לאורך השנים. בעבר השיטה העיקרית נקראה ICCE, אח"כ הופיעה שיטה שנקראה ECCE. כעת מרבית הניתוחים נעשים בשיטה הנקראת Phaco. לא כל העיניים שוות, ולא כל הניתוחים מבוצעים בדיוק באותה צורה.
ניתוח רגיל, המבוצע בעין רגילה, בידי מנתח מנוסה ובמהלך תקין, נמשך לרוב  10-20 דקות, ונעשה בהרדמה מקומית המבוצעת לרוב בטיפות ולא בזריקה. העדשה העכורה מרוסקת ונשאבת מתוך העין בעזרת רטט על קולי (Ultrasound), ומוחלפת בעדשה מחומר אקרילי שקוף המונחת בתוך העין. אפשרות נוספת היא לעבור את ניתוח הקטרקט בעזרת לייזר.

מהו ניתוח קטרקט בעזרת לייזר?

בהסרת קטרקט בעזרת לייזר, הניתוח מתחיל בכמה פעולות שמכשיר הלייזר מבצע, ואחר כך נמשך ניתוח ה Phaco כמתואר בשאלה הקודמת. הפעולות הנעשות במכשיר הלייזר כוללות לרוב את פתיחת הקופסית והחלשת חומר העדשה. פתיחה של מעטפת העדשה, הקופסית, נעשית על ידי מכשיר הלייזר בדיוק בצורה, בגודל ובמקום שבחר המנתח. החלשת חומר העדשה מקילה את ריסוק העדשה לצורך הוצאתה מהעין, וחוסכת חלק מהאנרגית ה Ultrasound שבניתוח.

ומה אחרי הניתוח?

העין מחלימה בהדרגה לאחר הניתוח. בימים הראשונים יש להיזהר מאד ולשמור מפני זיהום של העין בחיידקים. אין לגעת ואין להרטיב את העין או את סביבתה, בין הגבות ללחיים. זהירות זאת צריכה להימשך שבוע ימים, וגם אחר כך אין לשפשף את העיניים במשך חודש ימים. הראיה משתפרת בהדרגה לאחר הניתוח. לרוב מושגת ראיה טובה יחסית במהלך הימים והשבועות הראשונים. הראיה מתייצבת בהדרגה במשך החודש הראשון לאחר הניתוח.

האם הניתוח בטוח?

ניתוח קטרקט הוא מהניתוחים הבטוחים ביותר, אבל כבכל ניתוח גם בניתוח זה ייתכנו סיבוכים. חלקים שונים בעין יכולים להיפגע בניתוח (הקרנית, האיריס, קופסית העדשה, הזגוגית, הרשתית), יכול להופיע זיהום בחיידקים בתוך העין ויכולה להתפתח דלקת תוך עינית. התוצאה מכל הסיבוכים היא ירידה קלה או קשה בראיה, ולעתים אי נוחות וכאב.
אין דרך להימנע לגמרי מסיבוכים, ואין מנתח שלא פגש בהם. עם זאת, עם רכישת הניסיון והמיומנות של המנתח, יורדת שכיחות הסיבוכים האלה.

האם אראה ללא משקפיים לאחר הניתוח?

לפני ניתוח הקטרקט בוחר המנתח את העדשה התוך עינית שתושתל בניתוח כך שהצורך במשקפיים יהיה מינימלי. קיימים מכשירים המסייעים לנו למדוד את העין ולקבוע את העדשה הרצויה, אבל תוצאת החישוב אינה יכולה להיות מדוייקת לגמרי.
במצב רגיל, מרבית המנותחים יוכלו לתפקד היטב חלק גדול מהזמן ללא משקפיים במשימות יומיומיות. עם זאת, רוב המנותחים יוכלו לראות טוב יותר במשקפיים למשימות כמו נהיגה או צפייה בקולנוע, וכמעט כולם יזדקקו למשקפיים לקריאת ספרים ועיתונים.  

שמעתי שיש עדשות חדשות שמאפשרות ראיה למרחקים שונים בלי משקפיים.

עדשות תוך עיניות שמאפשרות ראיה לרחוק וגם לקרוב (הן נקראות לרוב עדשות מולטיפוקליות) קיימות מאז שנות השמונים במאה העשרים. עדשות אלו השתנו והשתפרו לאורך השנים. בניתוח מוצלח, יכול המנותח להגיע לראיה טובה לרחוק וגם ליכולת קריאה מקרוב. מטרת המשקפיים היא להקטין את הצורך במשקפיים למינימום, אבל יש מצבים בהם משקפיים ישפרו את הראיה ויהיו נחוצים. כדי לאפשר ראיה למרחקים שונים יש צורך במבנה מיוחד של העדשה, והתוצאה מכך היא תופעות ראיה הנובעות ממבנה העדשה: עיגולים וניצוצות סביב מקורות אור, עירפול ותופעות דומות. לצערנו, לא פותחה עדיין עדשה מלאכותית שתהיה טובה כמו העדשה הטבעית שהיתה לנו בצעירותנו.

בשנים האחרונות הופיעו עדשות בהן טווח הפוקוס ארוך יותר (נקראות עדשות EDOF). עדשות אלה מאפשרות ראיה לרחוק ולטווח ביניים, אך לא לקריאה מקרוב. תופעות הראיה בעדשות אלה קלות יותר מאשר בעדשות מולטיפוקליות. עדשות כאלה יכולות להיות פתרון ביניים, בין עדשה מולטיפוקלית לבין עדשה סטנדרטית.

האם יש דרך לעקוף את הבעיה ולראות לקרוב וגם לרחוק עם עדשות מונופוקליות?

יש דרך נוספת, הנקראת מונוויז'ן ( Monovision ). המנתח משתיל בעין אחת עדשה שתאפשר ראיה לרחוק, ובעין השניה עדשה שתאפשר ראיה לקרוב. כשהמנותח מביט לרחוק, עין אחת רואה היטב, והשניה רואה תמונה מטושטשת. כשהוא מביט לקרוב, העין האחת רואה תמונה מטושטשת, והשניה רואה היטב. אנשים רבים מסתגלים בקלות למצב זה, ורואים היטב לרחוק ולקרוב ללא משקפיים. חלק מהאנשים אינם מסתגלים היטב למצב, וחשים אי נוחות מתמשכת. לא תמיד אפשר לדעת מראש מי צפוי לסבול כתוצאה מהשימוש במונוויז'ן.  אנשים הבוחרים במונוויז'ן צריכים לקחת בחשבון שכתוצאה מהניתוח יהיו במצב טוב פחות מאשר לו עברו בשתי עיניהם ניתוח שמטרתו להביאם לראיה טובה לרחוק.

צרו קשר עם ד"ר ורסנו!

מרכז רפואי רמת אביב, אינשטיין 40 – תל אביב יפו

* לפרטים התקשרו למספר 073-7828852 | או שלחו הודעה varssano.clinic@gmail.com ואנו נחזור אליכם